חדשות מזויפות וזיופים עמוקים: איך מזהים תוכן כוזב לפני שמעבירים אותו הלאה

הודעה מבהילה מגיעה לקבוצת הוואטסאפ של המשפחה: ״דחוף! להעביר לכולם!״. מצורף סרטון שבו אישיות מוכרת אומרת משהו מזעזע, או תמונה של אירוע דרמטי שכביכול התרחש לפני שעה. היד כבר על כפתור ההעברה. אבל רגע לפני, כדאי לעצור. בעידן של בינה מלאכותית, קל מאי פעם ליצור תמונות, סרטונים והקלטות קול שנראים אמיתיים לחלוטין, אבל מפוברקים מההתחלה ועד הסוף. היכולת לזהות תוכן כוזב הפכה לכישור בסיסי לכל מי שמשתמש ברשת, בכל גיל.

מה זה בעצם זיוף עמוק

זיוף עמוק, או בשמו הלועזי ״דיפפייק״, הוא תוכן שנוצר או נערך בעזרת בינה מלאכותית כך שייראה אמיתי. אפשר להלביש פנים של אדם אחד על גוף של אחר, לגרום לאדם ״לומר״ דברים שמעולם לא אמר, או ליצור תמונה של אירוע שלא קרה. בעבר זה דרש מומחים וציוד יקר, והיום יש אפליקציות שמאפשרות זאת לכל אחד.

במקביל, ממשיכות להתפשט גם שיטות ותיקות יותר: תמונה אמיתית מאירוע ישן שמוצגת כאילו צולמה היום, ציטוט שנלקח מהקשרו, או ידיעה מאתר שמתחזה לאתר חדשות מוכר. המטרות מגוונות: להפחיד, להסית, להשפיע על דעת הקהל, או פשוט להרוויח מקליקים.

למה אנחנו נופלים בפח

תוכן כוזב מצליח להתפשט כי הוא בנוי לעורר רגש חזק: פחד, כעס, הזדהות או התרגשות. כשאנחנו מרגישים רגש חזק, אנחנו נוטים לפעול מהר ולחשוב פחות. בנוסף, כשתוכן מגיע מחבר או מבן משפחה, אנחנו נוטים לסמוך עליו, בלי לזכור שגם הם קיבלו אותו ממישהו אחר.

מחקרים מצאו שידיעות כוזבות מתפשטות ברשתות מהר יותר מאשר ידיעות אמיתיות, בדיוק בגלל שהן מפתיעות ומרגשות יותר. אין בזה שום דבר מביך. כל אחד, בכל גיל ובכל רמת השכלה, עלול להאמין לתוכן כוזב שנעשה היטב.

סימנים לזיהוי תמונות וסרטונים מפוברקים

למרות שהטכנולוגיה משתפרת, עדיין יש סימנים שכדאי לחפש:

• תנועות שפתיים שלא תואמות בדיוק את הקול.
• מצמוץ לא טבעי, מבט קפוא או הבעות פנים מוזרות.
• ידיים ואצבעות מעוותות, או מספר אצבעות לא נכון.
• טקסט מטושטש או חסר משמעות על שלטים ברקע.
• תאורה וצללים שלא מתאימים זה לזה.
• קצוות מטושטשים סביב הפנים או השיער.

חשוב לזכור שהיעדר סימנים כאלה אינו מוכיח שהתוכן אמיתי. הזיופים הטובים ביותר כבר כמעט נקיים מפגמים, ולכן הבדיקה החשובה ביותר אינה טכנית אלא הגיונית.

חמש שאלות לפני שמאמינים

לפני שמאמינים לתוכן או מעבירים אותו הלאה, כדאי לשאול כמה שאלות פשוטות. מי המקור? האם ההודעה מגיעה מגוף מוכר ואמין, או שהיא סתם ״הועברה פעמים רבות״? האם כלי תקשורת מרכזיים מדווחים על אותו דבר? אם מדובר באירוע דרמטי באמת, כל אתרי החדשות הגדולים יעסקו בו.

שאלה נוספת: האם ההודעה מנסה לגרום לי לפעול מהר? משפטים כמו ״להעביר לפני שימחקו״ או ״התקשורת מסתירה את זה״ הם סימני אזהרה קלאסיים. ולבסוף, האם זה נשמע טוב מדי, או נורא מדי, כדי להיות אמיתי? אם התשובה חיובית, יש סיבה טובה לבדוק.

כלים פשוטים לבדיקה

אחד הכלים השימושיים ביותר הוא חיפוש תמונה הפוך. מנועי חיפוש מאפשרים להעלות תמונה ולבדוק איפה היא הופיעה בעבר. כך אפשר לגלות, למשל, שתמונה ״מהיום״ צולמה בעצם לפני עשר שנים במדינה אחרת. בטלפונים רבים אפשר לעשות זאת בלחיצה ארוכה על התמונה.

בנוסף, קיימים בישראל ובעולם ארגונים וכתבים שעוסקים בבדיקת עובדות, ומפרסמים בדיקות של שמועות ותכנים ויראליים. חיפוש קצר של נושא ההודעה יחד עם המילה ״בדיקת עובדות״ או ״פייק״ יכול לחסוך הרבה. ואם יש ספק, אפשר תמיד לשאול בן משפחה צעיר שמכיר את הכלים האלה.

זיופי קול: הסכנה שמגיעה בטלפון

אחד השימושים המדאיגים בבינה מלאכותית הוא חיקוי קול. מספיקה הקלטה קצרה של אדם כדי ליצור הקלטה חדשה בקולו. רמאים מנצלים זאת כדי להתקשר או לשלוח הודעה קולית בקול של נכד או בן משפחה, שמספר על מצוקה ומבקש כסף בדחיפות.

ההגנה הטובה ביותר היא פשוטה: כשמתקבלת בקשה דחופה לכסף, גם אם הקול נשמע מוכר לחלוטין, מנתקים ומתקשרים בחזרה למספר המוכר של אותו אדם. יש משפחות שקובעות מראש ״מילת קוד״ משפחתית שרק בני המשפחה מכירים, ומבקשים אותה בכל מקרה של ספק. זה נשמע כמו סרט ריגול, אבל זה עובד.

האחריות שלנו כשמשתפים

כל אחד מאיתנו הוא חוליה בשרשרת ההפצה. כשאנחנו מעבירים תוכן כוזב, גם בתום לב, אנחנו עוזרים לו להתפשט ולהגיע לאנשים נוספים. הכלל הפשוט הוא: אם לא בטוחים, לא מעבירים. עדיף לפספס ידיעה אמיתית מאשר להפיץ שקר.

ואם התברר שהעברתם משהו שגוי, אין סיבה להתבייש. כתבו בקבוצה שהתוכן התברר כלא נכון. זה מעשה אחראי, ועוזר לאחרים לא ליפול באותו פח.

כדאי גם לדבר על הנושא בקבוצה המשפחתית, בלי להטיף. אפשר לשתף דוגמה לתוכן כוזב שהתגלה, ולהציע לכולם לאמץ את הכלל של עצירה ובדיקה לפני העברה. כשכל בני המשפחה מכירים את הסימנים, הקבוצה כולה הופכת לבטוחה יותר, והאמון בתוכן שעובר בה גדל.

ולמי שרוצה להעמיק, יש סדנאות קצרות לאוריינות דיגיטלית במתנ״סים ובספריות.

חדשות מזויפות וזיופים עמוקים הם חלק מהמציאות הדיגיטלית של היום, והם רק ילכו וישתכללו. אבל עם קצת סקפטיות בריאה, כמה שאלות פשוטות וכלי בדיקה בסיסיים, אפשר לשמור על עצמכם ועל הסביבה. הרגע הקצר שלפני לחיצה על ״העבר״ הוא הרגע החשוב ביותר.