בדידות בגיל השלישי: איך מזהים אותה ואיך בונים מחדש קשרים משמעותיים

הבית שקט. הילדים גרים רחוק, חלק מהחברים כבר אינם, ובן הזוג אולי הלך לעולמו. הימים עוברים בלי שיחה אמיתית, והטלפון מצלצל לעיתים רחוקות. בדידות היא אחת התופעות הנפוצות והכואבות בגיל השלישי, והיא איננה רק עניין רגשי. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין בדידות ממושכת לבין בעיות בריאות גופנית ונפשית, ואנשי מקצוע בתחום הזקנה רואים בה סוגיה בריאותית של ממש. החדשות הטובות הן שבדידות אינה גזירת גורל, ושיש דרכים רבות להתמודד איתה ולבנות מחדש קשרים משמעותיים.

בדידות לעומת לבד

חשוב להבחין בין להיות לבד לבין להרגיש בודד. יש אנשים שחיים לבד ונהנים מהשקט ומהעצמאות, ויש אנשים שמוקפים במשפחה ובכל זאת מרגישים בודדים. בדידות היא תחושה סובייקטיבית של פער בין הקשרים שאדם רוצה לבין הקשרים שיש לו בפועל.

ההבחנה הזאת חשובה, משום שהיא מראה שהפתרון אינו תמיד יותר אנשים, אלא קשרים משמעותיים יותר. שיחה אחת עמוקה עם חבר קרוב יכולה להיות שווה יותר מאירוע גדול שבו לא מדברים עם אף אחד באמת.

הגורמים לבדידות בגיל המבוגר

בגיל השלישי מצטברים כמה גורמים שמגבירים את הסיכון לבדידות. פרישה מהעבודה מנתקת מקשרים יומיומיים עם עמיתים. ילדים ונכדים עסוקים בחייהם, ולעיתים גרים רחוק או בחו״ל. אובדן בן זוג, אחים וחברים קרובים מצמצם את המעגל החברתי.

גם מגבלות בריאותיות תורמות לבדידות. ירידה בשמיעה מקשה על שיחות ועלולה לגרום להימנעות ממפגשים. קשיי ניידות מגבילים את היכולת לצאת מהבית. ויתור על נהיגה עלול לנתק מפעילויות וממקומות. כשמבינים את הגורמים, אפשר לטפל בחלק מהם באופן ישיר.

לדוגמה, בדיקת שמיעה והתאמת מכשיר שמיעה יכולות להחזיר אדם לשיחות ולמפגשים שהוא נמנע מהם במשך שנים. הכרת פתרונות תחבורה חלופיים, כמו הסעות של הרשות המקומית, מוניות שירות או נסיעות משותפות עם שכנים, יכולה להחזיר את היכולת לצאת מהבית גם בלי רכב פרטי. לפעמים הפתרון לבדידות מתחיל דווקא בטיפול בבעיה מעשית קטנה.

הסימנים שכדאי לשים לב אליהם

בדידות לא תמיד מוצהרת. מבוגרים רבים מתביישים להודות שהם בודדים, או לא רוצים להכביד על המשפחה. לכן, חשוב שבני משפחה וחברים יכירו את הסימנים:

• הסתגרות בבית והימנעות ממפגשים או מאירועים שבעבר היו מהנים.
• שינויים בהרגלי אכילה או שינה.
• הזנחה של המראה החיצוני או של הבית.
• דיבור רב על העבר והתלוננות על כך שאיש לא מתקשר.
• עצב מתמשך, עייפות וחוסר עניין בדברים.
• שיחות טלפון ארוכות במיוחד, כשהאדם מתקשה לסיים את השיחה.

אם הסימנים מתמשכים, ובמיוחד אם מופיעים סימנים של דיכאון, חשוב לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. דיכאון בגיל המבוגר הוא מצב שניתן לטפל בו, ואסור להתייחס אליו כאל חלק טבעי מההזדקנות.

מסגרות קהילתיות: מקום לפגוש אנשים

בישראל קיימות מסגרות רבות שמיועדות במיוחד לאזרחים ותיקים. מועדונים לגיל השלישי, מרכזי יום, מתנ״סים ומרכזים קהילתיים מציעים חוגים, הרצאות, טיולים ופעילויות חברתיות. רבים מהם מסובסדים על ידי הרשות המקומית, ולעיתים כוללים גם הסעות.

ההתחלה היא לפעמים הקשה ביותר. להגיע בפעם הראשונה למקום חדש, שבו כולם כבר מכירים זה את זה, יכול להיות מאיים. כדאי להגיע עם חבר או בן משפחה בפעם הראשונה, לבחור פעילות שמעניינת אתכם ולתת לעצמכם כמה מפגשים לפני שמחליטים. קשרים חדשים נבנים בהדרגה, מתוך מפגשים חוזרים.

תחביבים ולימודים כגשר לאנשים

אחת הדרכים הטבעיות ביותר ליצור קשרים היא דרך עניין משותף. חוג ציור, מקהלה, קבוצת הליכה, חוג ספרות, סדנת בישול או לימודי תורה, כל אלה מפגישים אנשים עם תחום עניין משותף, ושיחה מתחילה כמעט מעצמה.

גם לימודים מציעים הזדמנות כזו. אוניברסיטאות ומכללות רבות מציעות תוכניות מיוחדות לגיל השלישי, והאוניברסיטה העממית ומתנ״סים מקיימים קורסים במגוון תחומים. הלימוד עצמו מעשיר ומאתגר את המוח, והמפגש עם אנשים אחרים בכיתה יוצר קשרים חדשים.

טכנולוגיה כגשר, לא כתחליף

הטכנולוגיה יכולה לעזור מאוד בהתמודדות עם בדידות, במיוחד כשבני המשפחה גרים רחוק. שיחות וידאו עם הנכדים, קבוצות וואטסאפ משפחתיות וקבוצות של חברים ותיקים מאפשרות קשר יומיומי. יש גם קבוצות מקוונות לפי תחומי עניין, שבהן אפשר להכיר אנשים חדשים.

עם זאת, הטכנולוגיה צריכה להיות גשר ולא תחליף. מפגש פנים אל פנים, חיבוק, ארוחה משותפת, אלה דברים שמסך לא יכול להחליף. כדאי להשתמש בטכנולוגיה כדי לתאם מפגשים ולשמור על קשר ביניהם, ולא במקומם.

תפקיד המשפחה והקהילה

בני משפחה יכולים לעשות הבדל עצום. שיחת טלפון קבועה, ביקור שבועי, הזמנה לארוחת שישי או הצעה להצטרף לבילוי משפחתי, כל אלה מחזקים את תחושת השייכות. כדאי גם לעודד את ההורים המבוגרים להשתתף בפעילויות, ולעזור להם בהתארגנות, למשל בהסעה לחוג הראשון.

גם לקהילה יש תפקיד. שכנים שמתעניינים, ארגוני מתנדבים שמבקרים מבוגרים בודדים ותוכניות של הרשויות המקומיות, כל אלה יוצרים רשת ביטחון חברתית. מבוגרים רבים מגלים שדווקא ההתנדבות, כלומר העזרה לאחרים, היא אחת הדרכים הטובות ביותר להתגבר על בדידות.

לסיכום, בדידות בגיל השלישי היא תופעה נפוצה, אבל לא בלתי נמנעת. כשמזהים אותה בזמן, פונים לעזרה כשצריך ומחפשים באופן פעיל מסגרות, תחביבים וקשרים חדשים, אפשר לבנות מחדש חיים חברתיים מלאים ומשמעותיים. הצעד הראשון הוא לפעמים רק שיחת טלפון אחת, או הגעה לחוג אחד, ומשם הדרך נפתחת.